אב"א אחימאיר — פרו־אורבניות כחלק של מרד צבאי־לאומי

60 ר וויז יוניז ם, ארכיטקטורה ועירוני ות מגויסת ב תל-אביב מפנקסו של פשיסטן ( 1928 ) , שהפכו למניפסט של מהפכנות ימנית רדיקלית ו"שותתת דם" . במאמרים אלה מובעת אהדה מופגנת לפשיזם האיטלקי, לרבות אימוץ פולחן הדוצ'ה, והם גרמו לפולמוס פנים-פוליטי חריף, ובסופו של דבר 205 לדחיקתו של אחימאיר ושותפיו אל מחוץ לגבול הלגיטימיות הפוליטית . בסוגיה זו ראוי להזכיר גם את מאמרו המוקדם של אחימאיר, רעיונות בודדים על פשיזם ( 1923 ) , שבו הצדקה לשימוש באלימות כחלק ממאבק לשחרור לאומי, תוך סימון קשרים בין "לוחמי חופש" ציונים לבין "אנשי השין-פיין או אנשי המהפכה שחולל אטאטורק", או אנשי המהפכה הקטלנית — תנועות 206 אחימאיר הבליט שמאבקן נחשב בעיניו כשלב מוקדם בהתפתחות הפשיזם . את "הצורך" ואת הלגיטימיות של שימוש לאומי באלימות, ומאמר ראשי בהקשר זה, שלימים שימש כמעין מניפסט אידאולוגי ואופרטיבי לפעילות המחתרות, היה מגילת הסיקירקין ( 1926 ) , שבו מתוארת כת יהודית המורדת ברומאים ( שמה נגזר מסיקה — פגיון ) , שפעלה באלימות גם כנגד "בוגדים" יהודים . התקדים ההיסטורי של פעילות הסיקירקין שימש את אחימאיר כמשל וכ"הצדקה" לשפיכת דם...  To the book