פרק שני: הדומיננטיות השנויה במחלוקת של הממד האידאולוגי בעיצוב המרחב התל־אביבי

הדומיננטיו ת השנויה ב מחלוקת של הממד ה אידאולוגי 21 כפי שיפורט בחיבור זה, למחלוקות האידאולוגיות הייתה גם הייתה השפעה על דמות המרחב הציוני והתל-אביבי, כפי שמשתקף בבירור בשלל רעיונות ופרקטיקות אסתטיות, ארכיטקטוניות ואורבניות אנטי מודרניות, פרי הגותם של מנהיגים ואינטלקטואלים ימניים, ובראשם זאב ז'בוטינסקי, וגם במאפייניו ה"לאומיים" של בניין מצודת זאב . יש לציין, שיריעה עובדתית זו, העומדת במרכז ספר זה, כמעט שאינה מוזכרת במחקרים הקיימים, שרובם ככולם מתאפיינים ( עדיין ) בהשטחת השפעת הקונפליקטים הפנים-ציוניים על עיצוב המרחב הציוני, או שהם מתמקדים באופן חד-צדדי בפרקטיקות הנדסיות, שמקורן בזירות הסוציאליסטיות, המוגדרות תדיר כמכנה משותף אופרטיבי, 42 מנגד, נטען כאן כי שיש ביכולתו לגשר גם על פערים אידאולוגיים עמוקים . היעדרותו של מחנה ה"ימין" מהסיפֶּר הארכיטקטוני הארצישראלי והתל-אביבי אינה משקפת נכוחה את המציאות הריאלית, ועל פניו נראית כחלק מהטיה 43 אחרים, ביניהם יעקב שביט, פוליטית כללית במחקר ההיסטורי הישראלי . טוענים כי השמטת השפעתו הפוליטית של הימין בהקשר של ההיסטוריה של מודרניות, כשבתודעה הציבורי...  To the book