8 4 ע ל ש פ ת ה ל ש ו ן 12 ניתן לזהות את בדברים אלה של שלמה קודש, ממייסדי האולפנים בישראל, הקשרים העמוקים בין מיסודם של האולפן והוראת העברית בישראל לבין תמות מרכזיות בתרבות הישראלית, כגון היחס לתנ״ך, ליהדות, לציונות, לאדמה, לכלכלה, לגוף, לצבא, ל״גלות״, ועוד . סרטו של דוד אופק ״האולפן״ משנת 13 ומבקש לבחון אותן במציאות 2006 עוסק אף הוא בכמה מן התמות הללו, הישראלית בת-הזמן, כשהוא מלווה במשך שנה חמש דמויות הלומדות באולפן ״גורדון״ בתל-אביב : אנאבל מגרמניה ; סשה מרוסיה ; דונג דונג מסין ; צ‘ין, אף היא מסין ; מריסול מפרו, וכן יואלה, מורת האולפן . אופק מבקש לפתוח מחדש שאלות על מעמד האולפן והלשון העברית, על מעמד המורה והוראת העברית, ועל המאפיינים של לימוד העברית כשיטה לשונית, על ידי שזירתן ופרימתן למספר נושאים מרכזיים הנידונים בסרט : ציונות, מיליטריזם, יחסים מגדריים, מהגרי עבודה וכלכלה . מבין אלה בולט ורלוונטי במיוחד העיסוק במהגרי עבודה וכלכלה, שהוא גם התמה המקורית יותר שהסרט מעלה . הרעיון העיקרי שאחריו אבקש להתחקות בעקבות הסרט הוא ההצבעה הביקורתית של אופק על הרמוניה בסיסית בין מבנה כלכלת הסימני...
To the book