ב. ״אתה, חטוף רוצה?״

7 3 ע ל ה ע י ר ו ב ה א ס ו ר ב י ן ה ל ש ו נ ו ת ב ס ד ר ה “ ע ב ו ד ה ע ר ב י ת “ נפרד ממנה והולך לעבר המונית שהזמינו עבורו . הוא בשליטה, בטוח בעצמו, ריאליסטי, ומסביר למלכת היופי איך העולם האמיתי עובד תוך שהוא צועד אל עבר המונית : ״ברגע שהתמונות מוכנות, אני אארגן לך אותן, בסדר ? ככה, לאט לאט מתקדמים, את כבר תלמדי את העסק . איך אומרים, שוויה שוויה״ ( דקה 48 : 2 ) . אבל הביטחון של מאיר ותחושת המציאות החזקה שלו, שמתבטאת גם בניסיון להציג את הידע שלו בערבית, מתערערים ברגע שהוא נכנס למונית . שני הצעירים שיושבים מקדימה – הנהג וחברו אבו עבד, נראים לו חשודים . לשלושה אין שפה משותפת, ומאיר מתחיל להרגיש לא נוח ולא בטוח . כשהוא רוצה להתקשר לאמג‘ד, הם מסבירים לו בערבית שאין באזור קליטה והוא סתם יקבל סרטן מהקרינה . ההגייה הדומה לעברית של המילה ״סרטן״ בערבית – سََطان ( סַרַטַאן ) היא כל מה שמאיר ״מבין״, והקונוטציה המורבידית רק מגבירה את חששותיו מן העתיד לבוא, והוא שואל בחשש : ״מת ? ״ ( דקה 42 : 3 ) . הסצנה הבאה היא רגע מפתח בפרק . זה הרגע שבו מאיר מאבד סוף סוף את תחושת המציאות החזקה שלו, ומרגע זה ו...  To the book