פרק תשיעי — יציאת מצרים להליופוליס

252 | ספ ר ו ת ק נ ו נ י ת מ ג ו י ס ת אז ירדה, כמנהגה, לרחוץ את עורה הצעיר . . 20 ומיד כשהבחינה בי הרימה אותי . . 21 היא הכירה מיד שעברי אנוכי . . 22 אחותי נגשה במרוצה אל הנסיכה ואמרה : . 23 "אולי אמצא לילד זה במהרה אִשה מינקת . 24 מבנות העברים ? " . הנסיכה האיצה בה ; . 25 היא [ מרים ] באה והגידה לאִמי, שבחיפזון . 26 באה בעצמה ולקחה אותי בזרועותיה . . 27 אז אמרה בת המלך : "אשה, היניקי . 28 ילד זה ואני אתן את שְׂכָרֵךְ" . . 29 והיא, הנסיכה, העניקה לי את השם "משה", הואיל . 30 והיא משתה אותי מחופו הרטוב של הנהר . . 31 אחרי שהוא דן בנושאים אחרים, מצרף יחזקאל לטרגדיה שלו עוד כמה עניינים, בהציגו את משה כדובֵר : ובראותה כי חלפה ילדותי, . 32 הוליכה אותי אִמי אל חדרי הנסיכה . . 33 אך לפני כל זאת היא סיפרה לי . 34 על מוצא אבותַי ועל הבטחות האלוהים . . 35 כל שנות נעורַי עשתה הנסיכה . 36 לחינוכי כדרך הנסיכים ולהדרכתי כיאות, . 37 העניקה לי הכֹּל כאילו יצאתי מחלציה . . 38 כאשר הושלם מעגל הימים . 39 עזבתי את בית המלך מלא מרץ לפעול . 40 ברחשי לִבי, כיאות לעלילות מלך . . 41 לראשונה ראיתי אנשים שקועים ...  To the book