פרק שישי — כשעזרא ונחמיה חשקו בשושנה

כ ש ע ז ר א ו נ ח מ י ה ח ש ק ו ב ש ו ש נ ה | 165 וייפרדו איש מרעהו לשלום . ויסובו וישובו אל המקום ( שבו נפרדו ) . [ והנה היא מטיילת כהרגלהּ . . 14 ויבוא אחד מהזקנים וגם השני הופיע ] וישאלו איש את רעהו [ מדוע השכמתָּלצאת לבדך ולא צֵרַפתָּאותי ? ] . ויגלו איש לרעהו את דבר תאוותם . ויזממו מועד בו יוכלו לפגוש אותה לבדה . ובבוא שעת הכושר מימשו את זממם . ותבוא כתמול שלשום עם שתי . 15 נערותיה לבדן, ותבקש לרחוץ בגן כחום היום . ולא היה שם איש למַעֵט שני הזקנים, האורבים לה בהֵחָבֵא . . 16 ותאמר לנערותיה : קחנה לי ( מהבית ) שמן ותמרוקים וּנְעלנה שערי . 17 הגן למען ארחץ . ותעשינה כאשר הורתה להן, ותנעלנה את שערי הגן, ותצאנה . 18 בפשפָּשים שבירכתיים להביא את אשר ציוותה אותן, ובזקנים לא הבחינו כי היו נחבאים . וכשעזבו הנערות קמו שני הזקנים ורצו אליה . . 19 ויאמרו ( לה ) : הנה שערי הגן נעולים, ואין חוזה בנו, ואותך חמדנו . . 20 הִשָּמעי לנו ושכבנו עִמך . ואם לא ( תסכימי ) , נעיד בך כי בא אלייך עלם ובעבורו שילחת את . 21 נערותייך . ותיאנח שושנה [ היהודייה ] ותאמר : אם כך ואם אחרת אני בצרה . אם . 22 אעשה ...  To the book