"הסיפורים הפילוסופיים" של תאודור (בנימין זאב) הרצל

ה נ י מ י ט ל מ ן 10 , הפילוסופייםהסיפורים יותר מכל שאר כתביו אלה מעלה דווקא קובץ , את העימות הפנימי של הרצל 1887 - 1900 ונכתב בשנים 0091שראה אור ב- עם השאלה היהודית ומצביע על פריצת הדרך בהערכה העצמית שלו שהביאה לפיתוח הרעיון הציוני, המנוגד לאידאולוגיה של ההתבוללות . כל בקובץ יצוקים במתכונת בסיסית של שינוי פנימי הסולל את הסיפורים ש הדרך למציאות שונה . הסיפורים עוסקים בסבל, פגיעה ודחייה, באובדן העשתונות המשתלט על הגיבורים, שרובם נהנו מחיים בורגניים שלווים ומסודרים . הגם שהם אינם ת,מזוהים במפורש כיהודים, הם משקפים את הוויית היהדות המתבולל החיה בעולם בטוח, לכאורה, אלא שהאִיוּם שמתחת לפני השטח פורץ שוב ושוב ומערער אותה כליל . בכל אחד מן הסיפורים נוסף ממד חיצוני ופנימי של החברה הבורגנית, שאין ספק בדבר – הבונה את המתח שבו . מסַפֵּר-מסגרת עלוּם-שם אזין ל'אני משמש צופה ומ – השתייכותו לחברה הליברלית המשכילה המסַפֵּר', המציג אפיזודה מכרעת בחייו שהובילה למפנה פנימי . בעוד מסַפֵּר- המסגרת, שהוא בעל זהות ברורה, מייצג את מעמד הבורגנות הליברלי, המתהדר בחזות יציבה, נמנות כל דמויות 'האני המספר', עם האחרים, ...  To the book