|
|
ה מ ש מ ע ו ת ה א ו ניב ר ס ל י ת 53 לענייננו, כדאי גם להיות ערים לביטוי “ה‘ אלוהינו“, “ה‘ אלוהיך“, “ה‘ אלוהיכם“ . להלן מספר דוגמאות : יג אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוׂ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוׂ תִּשָּׁבֵעַ . יד לֹא תֵלְכוּן אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוׂתֵיכֶם . טו כִּי אֵל קַנָּא יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ פֶּן-יֶחֱרֶה אַף-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּךְ וְהִשְׁמִידְךָ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה . טז לֹא תְנַסּוּ אֶת- יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה . יז שָׁמוׂר תִּשְׁמְרוּן אֶת-מִצְוׂת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְעֵדֹתָיו וְחֻקָּי אֲשֶׁר צִוָּךְ ( דברים ו, יג - יז ) . הביטוי “ה‘ אלוהינו“, כמו “ה‘ אלוהיך“, מצמיד שני ביטויים לאחדות אחת, כאילו היו שם פרטי ושם משפחה . האל מציג את עצמו בעשרת הדברות בביטוי “אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוׂצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם“ ( שמות כ, ב ) , וזיקה מיוחדת זו ליציאת מצרים עולה בעת שצֻּוָּה משה ללכת לפרעה : וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל-מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָ...
To the book |
|
|