מעמדה המשפטי של השפה הערבית בעקבות חוק־יסוד: הלאום

340 מוחמד ס' ותד האם שינה חוק-יסוד : הלאום את מעמדה המשפטי של השפה הערבית בישראל ? ואם כן, כיצד ובאיזו מידה ? עם שאלות אלו אבקש להתמודד ברשימה זו . ב- 26 ביולי 2018 כוננה הכנסת את חוק-יסוד : ישראל — מדינת הלאום של העם היהודי ( להלן : חוק-יסוד : הלאום, או חוק הלאום ) , ובו ביססה את הקביעה ש״מדינת ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו 1 במסגרת חקיקת יסוד הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית״ . זו פירטה הכנסת את משמעות אופייה היהודי של המדינה, בין היתר, באמצעות 2 לצד זאת נקבע כי לשפה הערבית הקביעה בסעיף 4 כי "עברית היא שפת המדינה" . יהיה מעמד מיוחד וכי אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה 3 הערבית לפני כינון חוק-יסוד : הלאום ( להלן : סעיף שימור הדינים ) . סעיף 4 לחוק-יסוד : הלאום מציב בפני הקוראים אתגר משפטי פרשני לא קל . מה משמעות הקביעה שהעברית היא שפת המדינה ושהשפה הערבית נהנית ממעמד מיוחד ? האם קביעה זו מבססת את מעמדה הרשמי של השפה העברית אך לא את מעמדה המיוחד והלא-רשמי של השפה הערבית ? על שום מה נמנע המחוקק משימוש בביטוי ״שפות רשמי...  To the book