בחוקותיהם לא תלכו: חוק הלאום הישראלי והוראות בדבר זהות לאומית בחוקות דמוקרטיות

34 אלכסנדר יעקובסון מה פירוש הביטוי "מדינת העם היהודי", או כפי שהוא מופיע בחוק יסוד : ישראל — מדינת העם היהודי ( להלן : חוק הלאום ) — "מדינת הלאום של העם היהודי" ? באיזה מובן המדינה היא "של" העם היהודי ? האם ביטוי זה פירושו שזוהי מדינה המעניקה לעם היהודי עצמאות לאומית, או שהכוונה היא לכך שהמדינה "שייכת" לעם היהודי, שהיא מעין קניין משותף של היהודים, ושלהם בלבד ? אלה שתי משמעויות שונות מאוד של המונחים הרווחים "מדינה יהודית" ו"מדינת העם היהודי" . הוויכוח על חוק הלאום הוא במידה רבה עימות בין שתי הפרשנויות האלה של "יהודיות" המדינה . מובן שמבחינה משפטית, המדינה אינה כלל קניין ; אי-אפשר למכור אותה או להוריש אותה . אין עליה "בעלות" אלא יש ריבונות . אולם הדימוי של הריבון כ"בעל הבית" של המדינה הוא דימוי עתיק, שלא היה מוגבל, לאורך ההיסטוריה, לשליטים 1 במסורת המערבית יכול דימוי אוטוקרטיים שפעלו ברוח האמירה "המדינה זה אני" . זה להסתמך על התקדים המכובד של אותה מדינה, שכינויה הרשמי היה "הרפובליקה [ קניין משותף ] של העם הרומי" . האם האמירה שישראל היא מדינה "של" העם היהודי פירושה אפוא שהעם היהודי הוא "...  To the book