הניצוץ של איתַי טיראן

286 כניסת אמנים נעם סמל הקאמרי לכוכב אחד, אפילו לא תמורת המלט . הסתכלתי כתמיד על התמונה הגדולה, על המוסד שנמצא באחריותי, וחשבתי על מהלך רחב . כך, לצד איתַי, דגנו מאותה הפקה סטודנטיאלית גם את אולה שור ( אז עוד לא שור-סלקטר ) , יניב ביטון, אביב זמר, אסף פריינטא, אלון דהן ואחרים . עמרי, שתמיד אצה לו הדרך, מיהר להשתמש בצעיר המבטיח . ההפקה הראשונה של איתַי טיראן בתיאטרון הקאמרי היתה ההפקה האחרונה שנולדה לתיאטרון בבניינו המקורי . איתַי לוהק לתפקיד המלך ב"עוץ לי גוץ לי", בעל שורות ספורות בלבד, והיה מופת לקלישאה הרווחת בעולם המשחק של גודל השחקן לעומת גודל התפקיד . ההצגה השנייה שהשתתף בה היתה זו שחנכה את הבניין החדש, "אמא קוראז''', בבימויו המצמרר של עמרי ובכיכובם של ג'יטה מונטה וישראל ( פולי ) פוליאקוב הנפילים . איתַי שיחק "חייל ראשון" וגנב את ההצגה . בתוך כך היה ברור שהוא לוקח על עצמו את תפקיד המנהיג של חבריו . באופן בלתי רשמי היינו מכנים אותם "קבוצת איתַי טיראן" . בעבודה מול הקבוצה סיגלתי רציונל שהכרתי בילדותי . גדלתי במשפחת פרדסנים . סבי, משולם זוסי סמל, היה פרדסן, אבי היה פרדסן וכך גם כל אח...  To the book