על החיים ועל המוות עם חנוך לוין

228 כניסת אמנים נעם סמל שליט, בן זוגה באותם ימים . שליט חיבר אותי למלחין ולמתופף זהר לוי, שביקש להציג בפני את הלהקה שלו, "אחרית הימים" . לוי התאווה למנהל שייקח לידיו את המושכות . אחרית הימים שרו חומר מקורי והתמלילן המרכזי שלהם היה חנוך לוין . בקומה מינוס 1 בבניין של קולנוע פריז בתל אביב ישב חנוך מכונס מעל הדפים, תיקן טקסטים על פי בקשותיו של זהר לוי, וליטש שורות שעוד יהיו מיתולוגיות : "העץ הוא גבוה, העץ הוא ירוק, הים הוא מלוח, הים הוא עמוק, אם הים הוא עמוק, מה אכפת לו לעץ ? מה אכפת לו לים שהעץ הוא ירוק ? " חלפו שנים ולאולם צוותא הגיעה הפקה חדשה של התיאטרון העירוני חיפה שניהל עודד קוטלר . "חפץ" שמה . ישבתי בקהל . לא מערכונים, לא אנקדוטות, אלא דרמה מובהקת, מחזה עם התחלה, אמצע וסוף, והכול מעוצב על פי עולמו הרוחני של חנוך לוין, בדימויים שלו, בלשונו האופיינית . ביציאה מהאולם תפסו אותי חנוך ומנהלו האישי דני טרץ' . קבענו להיפגש במשרדי בידור לעם . במפגש התברר לי ש"פופר", מחזה אחר של חנוך שכבר רץ בתיאטרון חיפה, עמד בפני חיסול לאחר עשר הצגות בלבד . הנהלת התיאטרון גזרה את גורלו, וחנוך וטרץ' ביקשו ...  To the book