בדרכים עם אריק איינשטיין ואורי זוהר

62 כניסת אמנים נעם סמל הופעה . שנית, ולא פחות חשוב, באותה תקופה התחיל אריק לאבד את הראייה שלו . נדרש פתרון יצירתי כדי שהוא יוכל להתנועע בחופשיות על הבמה . היינו קושרים מסביב לבמה חוט דיג שקוף, ובכל פעם שאריק התקרב לקצה הוא נתקל בחוט בשוקיו וידע לסגת . שלישית, אורי לא תמיד שש לתת את חלקו . הוא היה אומר, "שאריק יכסה עלי . " אריק לא הסכים . בכל פעם ששלחתי את מציצים מן הלול להופיע חששתי שאם לא אגיע למקום אורי יערוק, ולא נקבל תשלום . כשהצטרפתי לנסיעות, אורי נתן לפחות 20 דקות הופעה . באותם ימים הארץ כולה נשמה את המערכונים של חבורת "לול" ; לא משנה כמה אורי זוהר נתת לקהל, הוא תמיד ביקש עוד . באורי היתה המורכבות של אדם שחש את הנשגב . לא פעם, כבדרך אגב, דיבר כמו בשורות שיר . לא היה בו שום כבוד למשחק החיזור עם הקהל . לפעמים, כשירד לרכב ההסעה, הייתי שולח אותו הביתה להחליף בגדים . היינו נוסעים להופעות במונית עם שבעה מקומות . אורי עוד היה חילוני, אבל כמו עש שנמשך אל אור הוא נשבה בקסמם של עושי הכשפים והמנטליסטים ששטפו את הארץ . הוא רצה שאבוא איתו לפגוש כל מיני רבנים . "אתה תשמע, תלמד, תגלה את העולם,"...  To the book