דברים שלמדתי מפשה

29 דריסת הרגל הראשונה של פשה בעולם התרבות היתה כנהג מונית של להקת שחקני הקאמרי . את דרכו המפוארת מעלה פילס בזכות ניצוץ יצירתי וקונצים שתמיד ידע מתי לשלוף מהשרוול . גם אחרי שהגיע לצמרת, ממרומי משרדו שבקומה השלישית בבניין ברחוב דיזנגוף ,108 הרגיש שמוטל עליו נטל ההוכחה . הוא סלד מאקדמאים כמו הסטודנט שהייתי אז . לעומת זאת, מנכ"ל המשרד דני שלם, שראיין אותי בהיעדרו, התלהב מההשכלה המשפטית שלי . גם ניסיוני כמנהל נערי החצר שיחק לי . אבל לא זה ולא זה הכריע את הכף לטובתי, אלא העובדה שהייתי בעל רכב . "אתה בול בשבילי . אתה יכול להתחיל מחר ? " דני שאל . "אני מוכן להתחיל ע-כ-ש-י-ו," השבתי, תשובה שתשנה את מהלך חיי . שיעור בניהול : צץ וצצה למחרת, כשהתייצבתי לעבודתי החדשה, התקיים המפגש הראשון שלי עם פשנל . איש גדול תרתי משמע : עב כרס, גרגרן, בשלן מעולה, תאוותן, אוהב ממון ואדם . פשה סָקר אותי וציווה : "אתה עולה על קו 18 לכיוון בת ים, יורד ביפו ליד מסעדת הדגים, הולך לרחוב הצדף 8 , שם עומד הבית של אורי זוהר, מכיר ? אורי גר בקומות הראשונה, השנייה והשלישית . אליהן אתה לא נכנס ! אתה יורד דוּך למרתף . תראה שם ...  To the book