אחרית דבר

270 | כריס ואלאס אבל המדענים שהשמיעו את קריאות האזהרה הראשונות, עוד לפני הירושימה — הם שהמשיכו במאבק עכשיו, לאחר הטלת הפצצה . בנובמבר ,1945 כמעט אלף אנשים שעבדו בלוס אלמוס, ברידג' אוק, בהנפורד ובשיקגו הקימו את "איחוד מדעני האטום" . ב"תספורות קצרות, עניבות פרפר וצווארונים רכוסים" הם פנו לקונגרס והביעו את התנגדותם לשליטה צבאית על הטכנולוגיה הגרעינית . ב- 1946 הוקמה "הוועדה לאנרגיה אטומית", שבראשה עמדו אזרחים . באותה השנה עצמה חָבַר ליאו סילארד — יוזם העצומה לפני ההרס בהירושימה — לאלברט איינשטיין ולמדענים אחרים, והם הקימו את "ועדת החירום של מדעני האטום" . משימתם היתה לעודד שימוש באנרגיה אטומית לצורכי שלום . אבל תוך זמן קצר, עם התגברות המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות, הקבוצה התפרקה . סילארד עשה ניסיון נוסף בשנות השישים, והקים את "המועצה לעולם בר-קיימא" . הוא הזהיר מפני הסכנות הטמונות במרוץ החימוש . אבל התחרות הגרעינית בין מזרח למערב נמשכה . גם איינשטיין התחרט על תפקידו ביצירת פצצת האטום . הוא לא היה חלק מפרויקט 1 - S , משום שלא קיבל סיווג ביטחוני ב- 1940 בגלל אמונותיו הפציפיסטיות...  To the book