מורשת תל חי | 169 לחיות אנשים בני חורין ; ולא ידענו כיצד צריכים למות בני אדם בני חורין . והנה, מועטים וספורים מבין הנוער היהודי בכל רחבי הגולה עלו אל הארץ הזאת . והארץ היתה שוממה הרבה יותר מאשר הינה כיום . הנקודות המועטות שאתם רואים בעמק החולה הזה ועל ראש ההר – לא היה להן זכר . רק עשרות מועטות של כפרים יהודיים נמצאו בארץ . גם בכפרים המועטים האלה לא העובד היהודי ולא השומר היהודי, אלא אחרים עשו את מלאכתנו, בצילם של מגנים זרים חסו ומזיעת אפם חיו הראשונים . והנה קמו ראשוני העלייה העובדת והרימו את דגל העלייה והשמירה העברית . ואמרו : בזיעתנו, בעמלנו ובדמנו נבנה ארץ שממה ונקים מולדת, וחיים חדשים ניצור לנו, חיי עבודה וחיי חירות, חיי שוויון וחיי יקר האדם . חיים שבעצם ידינו נעצב אותם . וגם מוות חדש נבטיח לעצמנו, לא מוות של אפסות כוחות, אוזלת יד וקורבן שווא ; בנשק ביד נדע למות כאשר אויבים יפגעו בקיומנו, בכבודנו, בזכותנו לחיות ככל האנשים וככל העמים ולהקים מולדת שבה נבטיח עצמאותנו וחירותנו . הם לא כתבו את התורה הזאת בספר וגם לא הביעו אותה בנוסחאות . הם חוקקו זאת בחייהם יום-יום ובעומדם לילה לילה על ...
To the book