מירון ומודיעין, רבי שמעון בר יוחאי ובר כוכבא

תודעת משנה, תודעת מקרא : צפת והתרבות הציונית 155 היהודית, ומתאפיינת במאבק לחידוש הריבונות או למצער לביטול ההגבלות של השלטון הרומי . הפנייה אל תקופה זו מתמקדת במרידות : מרד החשמונאים, המרד הגדול ומרד בר כוכבא . בולט במיוחד בהקשר זה בר כוכבא . לדברי זרובבל, הוא ולוחמיו הם "הלוחמים האקטיביים האחרונים בעד החופש המדיני", ואליו מתחברים "הקברים החדשים" . אם כן, אפשר לומר שגיבורי המקרא סיפקו את אתוס הכיבוש וההתיישבות, והגיבורים המאוחרים יותר — המכבים, בר כוכבא — סיפקו את אתוס ההתנגדות . שני אתוסים אלו שימשו בערבוביה בשיח הציוני המתהווה . על אף הנאמר, ראוי לשים לב שבר כוכבא בא לתפוס את מקומו של רבי שמעון, שגם הוא היה סמל של התנגדות לרומים — הן על פי מקורות חז"ל הן על פי המסורת הרואה בו את מחברו של ספר הזוהר . לאורך הדורות, דמותו של בר כוכבא הוכחשה במסורת היהודית . בר כוכבא הועלה מתהום הנשייה בספרות ההשכלה, במסגרת החיפוש אחר דמויות יהודיות שתואמות את מושג הגבורה על 12 כבר בשלב מוקדם תפס בר כוכבא מקום מרכזי בתרבות פי הלאומיות האירופית . הציונית, וכפי שהראתה יעל זרובבל, מאז שנות העשרים של המאה העש...  To the book