עליית הברית הישנה באירופה והופעת תודעת המקרא

צאיהמצ צאשהו בצהקב : בט 64 להבין את החילון האירופי בלי להכיר במקומם המרכזי של המקרא והדימויים המקראיים בתהליך זה . לפנינו אפוא פרדוקס-לכאורה : הפנייה אל התנ"ך ניצבת ביסוד תהליך החילון, ואי-אפשר לדון בתהליך החילון בלי לעסוק במקרא . ואומנם, העיסוק במקרא רווח באותה התקופה בכל רובדי התרבות, גם אם הוא לוּוה לעיתים בניסיון לערער על מעמדו של המקרא ועל מקורו האלוהי . אכן, בראשית העת החדשה הופיעו גישות ספקניות אשר למקורו של התנ"ך, אך כפי שהעיר בצדק ג'ונתן שיהאן בספרו התנ"ך של הנאורות , הערעור הזה היה חלק בלתי נפרד מתהליך הפיכתו של התנ"ך למודל התרבותי המרכזי, ובעיקר לגורם חשוב בהכוונת השיח 10 בניגוד לגישה המקובלת, הרואה במאה השבע-עשרה את רגעהפוליטי החדש . ההפרדה בין הדת לפוליטיקה, כתבי הקודש ניצבו במוקד הדיון על הריבונות ועל המדינה, לצד מודלים נוספים מהעולם היווני והרומי . הם ניצבו ביסוד הוויכוח בין מלוכנים לאנטי-מלוכנים, ובתשתית הדיון בסוגיית השלטון הטוב . מודלים מקראיים המופיעים בספר ויקרא, בספר שופטים ובספרי המלכים שימשו גם את חסידי המקרא וגם את אלה שגינו את החיבור ואת תוכנו . כך, למשל, סיפור...  To the book