הרגע של צפת

אובמ 14 אלעזר אזכרי, מחבר הפיוט "ידיד נפש" ; ר' אליהו דה וידאש ; ור' משה אלשיך — וחכמים שהמשיכו את מפעלם, וחיפשו דרכים למימושה, להפנמתה ולשימורה של המסורת שירשו . חכמים אלו התרכזו בבתי מדרש ובחבורות שהנהיגו אורח חיים של דבקות רוחנית, מתוך אמונה שבפעילותם זו הם מקרבים את הגאולה, משיבים את השכינה הגולה אל ביתה ומחדשים את האחדות של העולם האלוקי, אחדות 3 שאבדה עם בריאת העולם . אי-אפשר לחשוב על התרבות היהודית המאוחרת יותר, הן באירופה הן במזרח התיכון, בלי להביא בחשבון את המפעל הכביר הזה ואת תפוצתו . צפת עיצבה היבטים רבים של מה שהפך להיות מזוהה עם המסורת היהודית, מסורת שגובשה בתקופה זו גם במוקדים אחרים, בין השאר בעקבות התפתחות הדפוס ועיצוב הקנון היהודי . תרבות צפת לא התקיימה בחלל ריק אלא הייתה חלק מתמורה רחבה, אבל נודע לה מעמד חשוב במיוחד . תודעת הייחוד של רגע היסטורי זה התגבשה והתפשטה זמן קצר לאחר שהוא חלף . השפעתו באה לידי ביטוי לא רק בספרות העיונית, אלא גם, וחשוב יותר, בריטואלים ובתוספות לסידור התפילה, בהנהגות ובתיקונים שהפכו לתשתית הקיום של קהילות המזרח וגם של קהילות רבות באירופה, בפרט בח...  To the book