324 | ש י ח ה להיות האני שלי או שלך . אני כזה עלול להיות רק רעיון מתעתע שעליו אני סומך את קיומי כישות נפרדת . אני חלקי כזה אינו מושא ההכרה אלא נושאה . אם האני החלקי הוא זה שמכיר את עצמו, הרי גם הכרתו חלקית, ואין לסמוך על שיפוטה . האני שישרוד במבחן הספק אינו יכול להיות אני פרטי, אינו יכול להיות אני שיש לו זולת . רק 'אני' כולי, אני נטול זולת, עשוי להיות אותו מושא ראשוני שבלעדיו לא תיתכן רפלקסיה . ההכרה היא האפקט הראשוני של האני ; האני הוא תוכנה הראשוני של ההכרה . מה שביניהם הוא הרפלקסיה, תפיסת הקיום . השילוש היסודי של היש אינו תהליך, ואינו ניתן להפרדה . בשפת התודעה הוא 'הכרה- רפלקסיה-אני' ; בשפת ההוויה הוא 'יכולת-התהוות-קיום' . האני הזה, שיש בו הכרה וקיום, שהוא של כולנו ואינו של איש — האני הזה הוא חופש מגבולותיו של האני הנפרד . הוא אינו הגל אלא הים המכיל אותו . הוא אינו שלך, ועדיין בך . מילותיו אינן שלך, ועדיין ממך .
To the book