sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
ש י ח ה | 279 חֲנִית מְשֻׁנָּנָה נִזְקֶפֶת, אֶל הַלֹּא-" . דומה שהנה בוקעת סוף-סוף מתוך הדשדוש הרוחני הזה פעולה : כל הנפש כולה שלוחה כחנית לשלילתו של הניהיליזם, כל כולה אומרת לא ל"לא" ; סוף-סוף עולה מענֶה חד, פאלוס של ברזל, זקוף ובלתי נכנע . אבל כל הגאות הזו עולה רק על מנת ליפול שוב אל קלון הלא-כלום . חנית הנפש מתקוממת ונזקפת, מוטלת בקטרקט הרוחני האוטם אותה, מוטחת בו, ונופלת כמכיתת ברזל עקומה וקהה אל שלולית של עלבון . כל זקפת הנפש מתמוטטת מול הקיר הבלתי עביר של השלילה ; הלא-כלום, מסתבר, קורץ מאל-חומר קשה ביותר . אבל "אַחַר-כָּךְ, מִשֶּׁנִּרְגְּעָה", כשוך כל פתוס המרד וההבקעה, קמה הנפש ממפלתה ועוטפת, כמו אוצר, את תבוסתה ועלבונה, "בִּסְמַרְטוּטִים רַכִּים" . העלבון הפגוע הזה, השביר "כְּמוֹזְכוּכִית דַּקָּה", נעטף כמו כלי עדין ויקר ; ושיאו של עלבונה הוא בדיוק בכך שהוא לא רק שביר כל כך, אלא גם באמת יקר כל כך : שהרי דווקא עלבונה לפחות יוצק משמעות כלשהי בקיומה האפרורי . עלבון הנפש נעטף פנימה באריג "סְמַרְטוּטִים" מהוּה, רך מרוב שימוש, ישן ומוכּר ; נכרך במעטפת של אינטימיות ביתית, שמופנמת-מוגנ...  To the book
הקיבוץ המאוחד

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help