המוזה העשירית

264 | ש י ח ה 13 כך למשל, משתעשעת במילון הזה המשוררת פְּרַקְסילה בת המאה ה- 5 סאפּפו" . 14 לפנה"ס בהציגה את המיניות הנשית שמתחת לאדן הדקורום : הַנִּבֶּטֶת יָּפָה בְּעַד הַחַלּוֹן, בְּתוּלָה בְּפָנַיִךְ, אַךְ מִתַּחַת — כַּלָּה . המילה ל"כלה" ( nymphe ) מורה על בשלות מינית כמצב לעצמו : זהו שלב המעבר שבין בתולה לאשת איש . אולם לאותה מילה גם מובנים אחרים, ותרתי משמע, תרגום הקטע יכול להיות "בְּתוּלָה בְּפָנַיִךְ, אַךְמִתַּחַת — דַּגְדְּגָן" . ביטוי מקביל אחר לדגדגן הוא "תפוח" או "פרי" ( melon ) , ובקריאה כזו הופך אצל סאפְּפוֹשיר חתונה לשיר על סודה של המיניות הנשית, הנותרת 15 עלומה מן הבעל, הגבר, גם לאחר הנישואין : כַּתַּפּוּח הַמָּתוֹק הַמַּאְדִּים עַל עָנָף גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּמִכָּל גָּבוֹהַּ, שְׁכֵחוּהוּהַקּוֹטְפִים ; חֵי נַפְשִׁי, לְגַמְרֵי לֹא שְׁכֵחוּהוּ, אֶלָּא לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ . משחק המשמעויות הזה מתאפשר בזכות התמרוּן בין הדיבור המטפורי לקונקרטי ; אבל כדי לשחק בכפל משמעויות כזה דרוש קודם כול החופש לדיבור ישיר על מיניות בכלל ועל מיניות נשית בפרט . בשיר-התשוקה "נדמה לי שווה לאלי...  To the book