|
|
124 | ש י ח ה לא מדובר באישושה של תרבות פטריארכלית — זו כבר הייתה קיימת, הן ברמה החברתית והן ברמה המיתית . גברים כבשו, בנו ערים ושלטו במשפחה ובחברה, ואלים זכרים משלו כמעט בכל פנתאון פגני בתרבויות המזרח הקרוב והים התיכון . עם זאת שום חברה חקלאית לא יכלה ולא העזה להתכחש לטבע, לאֵם הגדולה, ולמחזורים הסטיכיים של הפריון, הצמיחה והכּלָיה . היסוד הנקבי לא הוכחש אלא נשלט . התיאולוגיה היהודית לא התגבשה בישראל אלא בגלות, בבבל, הרחק מן האדמה האם של העברים, ובמידה רבה כתחליף לה . תיאולוגיה זו ביקשה הרבה יותר משלטון על האם הפגנית של הטבע ; היא ביקשה לבער את היסוד הנשי לחלוטין ולהיברא בבריאה עצמית זכרית . האל המקראי שרוי בבדידות פאלוצנטרית מזהרת של אל זכר יחיד, ואם נזכרים לצִדו קרובים כלשהם, הריהם "בְּנֵי הָאֱלֹהִים" — זכרים בלבד . לעומת זאת, בדת העברית הקדומה יהוה הוא ראש לאלים ואלות אחרים, ואף זאת לא באופן מוחלט . כל אלה מבצבצים גם מתוך הטקסט הערוך של התנ"ך, אם במישרין ואם בעקיפין . אם להזכיר רק אחדים — בעל, ים, שמש, ושחר, ענת, עשתורת ואשֵרה — היו אלים בעלי רצון ותחומי אחריות משלהם, שמשלו בעולם לצ...
To the book |
|
|