בגדד

6 | רן כהן הגזעים הגבוהים את פּארותיהם הירוקות, להפילם ארצה ולהותיר את גזעיהם עריריים . אף שהיו גבוהים כל-כך נראו אומללים, ואני ברזון התמיר של גופי וברגליי הדקיקות חשתי הזדהות עמם . התקתי לרגע את מבטי מצמרות הדקלים ומחשבותיי נדדו אל אחיותיי שעמדתי להשאיר מאחוריי לזמן רב . לא נפרדתי מעליהן כי אימא הסתירה מפניהן את דבר בריחתי הצפויה . קלמנטין הייתה צעירה ממני בשנתיים, סוהאם צעירה ממנה, וסועאד הייתה הקטנה ביותר . שלושתן נשארו בבית, שרק לאחרונה עברנו לגור בו . מהבית הקודם נמלטנו לאחר שהמשטרה פרצה אליו באישון לילה, עצרה את יעקב אחי בן ה- 15 וחצי והשליכה אותו לחדרי העינויים . בנסיבות אלו שסיכנו את חייו החליט אחי הבכור אליהו עוד באותו לילה להימלט לישראל . העפתי מבט חטוף באימא ומיהרתי להשפיל את עיניי . אימא הייתה אישה אוהבת וחושנית שנתנה דרור לרגשותיה . לא הייתה נחוצה לה כל עילה כדי לגעת בי, לחבק אותי, לאפוף את גופי ולכסות אותו במגע ידיה, שפתיה, לחייה הלחות והענוגות וגופה הרך והחם . והנה, דווקא ברגעים המעטים של הפרידה, נדמה כי השתלט עליה ריסון מוחלט . חיוך בוטח היה על שפתותיה, כאילו היא שולחת ...  To the book