סיפורים באריגה

146 נספחים * פרויקטים מיוחדים ס׳ כשהייתי קטנה אהבתי את החיים . תמיד הייתי שמחה, אולי כי לא ידעתי מה העולם מחביא ממני . העולם היה קטן בעיניי, כי הדבר היחיד שהכרתי זה הבית שלי, והאנשים היחידים שהייתי רואה היו מהמשפחה שלי . הייתי ילדה סגורה אבל שמחה . אולי כי חשבתי שיש רק עולם אחד שהוא העולם שלי . לא ידעתי שיש חיים מחוץ לבית שלי, כי אף פעם לא יצאתי . ההורים שלי חשבו שיותר טוב לי ולאחים שלי להיות בבית מוגנים מכל דבר שיכול לפגוע בי ובהם . הצבע שאהבתי כשהייתי קטנה היה הלבן, כי אני באה ממשפחה מאמינה . תמיד סיפרו לי שהצבע הלבן הוא צבע טוב כמו גן עדן . כשהייתי קטנה האמנתי בזה . 147 148 נספחים * פרויקטים מיוחדים מ׳ אף פעם לא היה לי צבע אהוב . כשכל הבנות בכיתה אהבו ורוד או כחול, אני אמרתי שאני אוהבת גוונים של סגול, של כחול או גוונים בכלל, ירוק, צהוב, כתום ואדום שמתמזגים יחד . גוונים מצאו חן בעיני כי הם הרמוניים, מתמזגים אחד עם השני בצורה הנכונה ביותר, וככה תמיד רציתי להיות . רציתי שהכול יזרום, יתמזג יפה אחד בשני, שיהיה הרמוני . אבל החיים לא תמיד הרמוניים ולמרות שעמוק בפנים ידעתי את זה כל הזמן, לה...  To the book