פרק ד - יגיע כפיים ואושר

88 שולמית ולר בלא מלאכה . ובני אדם אינן מתפרנסין אלא מן המלאכה לא מפני שהן 91 קלים מן החיות אלא שהמלאכה חביבה . 93 בברכות ח 92 שדבריו מובאים מפי רב חיא בר אמיגם האמורא עולא ע " א , הציג את המלאכה כגורמת אושר : אמר רב חייא בר אמי משמיה דעולא : גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים , דאילו גבי ירא שמים כתוב ) תהלים קיב א ( : " אשרי איש ירא את ה '", ואילו גבי נהנה מיגיעו כתוב ) שם קכח ב ( : " יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך ", " אשריך " בעולם הזה , " וטוב לך " לעולם הבא , ולגבי ירא שמים " וטוב לך " לא כתיב ביה ) לא כתוב בו ( . ראוי לשים לב לשני עניינים בדברי עולא : א . מודגש מוטיב ההנאה מהעבודה . שהרי , יכול היה לומר " גדול המתפרנס מיגיעו " או " גדול המתקיים מיגיעו " וכדומה , אך אמר : " גדול הנהנה מיגיעו " ; ב . האושר הנגרם מיגיע הכפיים עולה על האושר הנגרם מיראת ה ', משום שהוא מתקיים גם בעולם הזה וגם בעולם הבא . כך נלמד מהפסוק בתהלים קכ " ח , הכופל את אושרו של המתפרנס מיגיע כפיו במלים " אשריך וטוב לך " . 94 דבריו אלה של עולא מנוגדים ניגוד קוטבי לדברי התנא רבי נהוראי שהשווה בין האושר המופק מלימ...  To the book