|
|
110 דיברה על רגשות, לא הייתה לה דמות אם משלה והיא פעלה כל חייה כדי לתמוך ולאפשר לאבי להיות אדם מרכזי ופעיל . אבא היה מרכז משק, דמות חברתית, ובהמשך התמנה למזכ"ל תנועת "הקיבוץ הדתי" . במובן מסוים אמי הייתה האישה המאפשרת, ששירתה את דמותו הציבורית של אבא . אני הייתי בת זקונים, וכל ילדותי גדלתי בבית הילדים, בחינוך המשותף . הייתי ילדה טובה ואחראית . במשך היום היה לי חשוב להיות ילדה מתפקדת, מרצה - עד שהגיע הלילה . הלילה היה זירה אחרת, שבה הפחדים והחרדות גברו על הצורך "להיות בסדר" . הייתי ילדה עם חושים מחודדים, שלא רוצה להיות בלילות בבית הילדים . הרגשתי שמשהו פרוץ בבית שבו משכיבים אותנו לישון . אני זוכרת מקרים ששומרי לילה הסתובבו בבית הילדים, פחדתי מהם, יותר מפעם אחת נאמרו לי מילים לא מותאמות על ידי אחדים מהם . ניסיתי לדבר עם אמא על התחושות האלה אבל היא לא הקשיבה, אולי פחדה להבין מה אני אומרת, אולי לא היו לה כלים להתמודד עם זה . כל כך פחדתי, עד שהעדפתי לברוח . אני זוכרת את הבריחות הליליות האלה, הייתי קופצת מחלון חדר השינה כדי שלא אפגוש מישהו בדלת ורצה לבית ההורים . לא פחדתי מהחושך וגם לא מהדרך...
To the book |
|
|