'רֶצִ'יטַטִיב ורוֹנדוֹ'

236 פסנתרנים מהמעלה הראשונה . יהלי וגמן, נער הפלאים של המוסיקה הישראלית, בן לאחת המשפחות המכובדות ביישוב, משפחת שלונסקי, יצא לאמריקה, להשלמת לימודי המוסיקה שלו בעיצומה של מלחמת העצמאות . הוא לא השתתף במלחמה וגם לא מיהר לשוב . אוהדיו טענו, וטוענים עד היום, שהוא קיבל אישור מגדולי היישוב, ובהם לוי אשכול ואפילו בן גוריון, לצאת ולהשלים את לימודיו . הם אפילו עודדו אותו לכך . הם כבר חשבו על המדינה שתקום ועל צורכי התרבות שלה . לרוע המזל, חבר יהלי וגמן שלא מרצונו, ל'חבורה' מאוד לא מכובדת, של בנים לאישים מפורסמים ביישוב, שהתחמקו מהקרבות . היו בהם בני עשירים, בני שופטים עליונים, בנים של מנהיגי ציבור ואחרים, ורדיפתם על ידי הציבורי והעיתונות תפסה אז לא מעט כותרות . אבא קובנר לא היה מן השוכחים ובוודאי לא מן הסולחים והוא לא שכח ליהלי וגמן את 'עריקתו' כביכול, אך שמר את נקמתו להזדמנות מיוחדת . וזו אכן הגיעה ! הציבור התכנס בערב הקונצרט, דרוך להאזין לנגינתו של 'ההבטחה הגדולה של המוסיקה הישראלית' . וגמן היה לבוש בקפידה, תפס את מקומו אצל הפסנתר . ידיו כבר התכוננו לפתוח באקורד הראשון של איזה 'רצִ'יטַטיב ורו...  To the book