'אחרית דבר'

180 טרף לאיזה קדחת חיפושים שאין לה מרפא, מצאתי שיהיה זה לטובת שנינו אם אטה אוזנִי לדבריו . שרוי הייתי אז, ב- 1997 , באמצעו של חיפוש אובססיבי אחר מחברת תרגומיו האבודים של אבי ז"ל, אליהו פורת . נזקקתי לעדותו של להולה, שיספר לי מה עלה בגורלה של מחברת התרגומים, שהרי על אחד המחזות הללו, בתרגומו של אבא ז"ל, הוא עבד אצלנו כבמאי של החוג הדרמטי קרוב לארבעה חודשים, בשנת 1951 . ואכן האזנתי לו בשקיקה ומיהרתי להעלות את דבריו על הכתב, ממש כפי שמסרם לי וממש כפי שהתרוצצו אצלי בכל הימים שלאחר פרידתנו . בפליאה שמעתי אותו לראשונה ולאחר שגיליתי את האנתולוגיה המופלאה שתרגם, 'חמסין' שמה, 1940 , שירה עברית בת הזמן שהוסבה ללשון הסלובקית, שצללה אל השכחה, ואני שבתי והעליתיה משם . כבר הייתי בטוח שאני מיטיב לזהות את קולו . פליאתי גדלה כשראיתי שרוב דבריו אמת לאמיתה . ואמנם מצאתי את רובם רשומים בעיתוני התקופה, ובזיכרונותיהם של אלה שהכירוהו, בתולדות הקולנוע העברי בראשיתו ובעיקר בעדויות שנותרו מסרטיו, על גבי הצלולויד, שבו בחר מכל החומרים שבעולם לשקע את עושר רוחו . כשנתרבו דבריו ואני ראיתי שלא אוכל להכיל את כולם, חרף ...  To the book