|
|
19 יותר . מחוזות שבהם אין שומעים יללות מקפיאות דם, כמו אלה של תני הבר הארצישראלים . שנים רבות, רבות מאוד, שלא לומר רבות מדי, חלפו מאז אותם לילות מורא . הפרדסים שליוו את ילדותי כבר נעקרו . אלה שהיו נטועים ממש בתוך חצר הקיבוץ הקטנה, ואלה שהיו נטועים סביב גדר המשק . שנים של לילות שקטים, או אם לדייק שנים של פחדים אחרים, פחדי מבוגרים, חלפו מאז . למדתי להכיר את התן מקרוב ואפילו מקרוב מאוד . היו שנים שהם כל כך התמעטו, עד שאחזו בי אפילו געגועים מוזרים לחיית הסיוטים הרחוקה . הכרתי אותם לילדיי, ואפילו כתבתי עליהם כמה סיפורים שנדפסו בעיתוני הילדים . בתי הילדים שלי ושל ילדיי כבר מזמן אינם כשהיו . חלקם נהרס חלקם שופץ למבנים אחרים . החורשה, חורשת האיקליפטוסים, אותו קו גבול מיתולוגי של ילדותי, שממנו פנימה שוררים ביטחון ושלווה, אך ממנו וחוצה מולכים הפחדים, נעקרה גם היא לפני שנים . וכשאני מדווש היום על אופניי, בשבילי העפר של עמק חפר, על גדות נחל אלכסנדר, חוצים את דרכי לא פעם תנים . לפעמים תן בודד ולפעמים חבורת תנים . הם אינם ממהרים להימלט, ואני יכול לעקוב אחר פינות הסתר, על גדות הנחל, שבהן הם חופרים את...
To the book |
|
|