פרק ג': החתימה

62 | מלכודת אוסלו לצאת מהחדר, אך מכשיר ההקלטה שלהם נותר שם כשהוא פועל . בין הדברים שהוקלטו נשמע פרס אומר : "רבין הוא האיש שהרס את חיי . . . נמאס לי לשמוע שרבין כן מאמין לי, לא מאמין לי . אני נהגתי ברבין בכבוד מלכים, הוא גומל לי בעלבונות" . כעבור כמה שעות אורגנה פסגת פיוס בין רבין לפרס, ובמהלכה הוסכם ששניהם ייסעו יחד לטקס החתימה . אולם גם בכך פרס עדיין לא בא על סיפוקו המלא ; כעת השקיע תשומת לב בניכוס האשראי לעצמו ובשלילתו מאחרים . מלבד כלפי רבין הופנה כעסו גם כלפי ביילין שהתראיין לתקשורת "ונראה לפרס כמי שנוטל לעצמו קרדיט רב מדי על המהלך" . פרס סירב לבקשתו של ביילין לצרף את הירשפלד ופונדק למשלחת היוצאת לוושינגטון, בטענה ש"זו נסיעה רשמית . אי אפשר לצרף אותם . מה הם חושבים לעצמם ? " . בהוראת פרס נמנע מהשניים להצטרף אפילו לקבוצת העיתונאים והמלווים שהצטרפה למשלחת . בסופו של דבר הצליחו השניים להגיע כמוזמנים מטעם שגרירות ישראל 3 בוושינגטון . ביום הטקס עצמו שלח ערפאת את יועצו אחמד טיבי לאיים שאם לא ישונו שתי נקודות בהצהרת העקרונות, הוא יחזור הביתה . הנקודה הראשונה קשורה לתנאי שהציב בזמנו שמיר ל...  To the book