האם יש לתת לדעת המיעוט משקל מיוחד?

מ ח ש ב ו ת ע ל ש פ י ט ה 76 52 בהחלטה דיונית, שאינה חורצת את גורל העתירה, ולכך יש משמעות . דעת 53 המיעוט היא רק "איתות" לצורך להעמיק את הדיון בעתירה . שאלת המשקל שיש לייחס לדעתבמישריןהקשר ראשון שבו מתעוררת ל הנאשם . המיעוט הוא פסק-דין פלילי, שבו דעת הרוב מצדדת בהרשעתו ש כידוע, ההרשעה במשפט פלילי אמורה להיות רק במקרים שבהם הוכחה אשמתו של הנאשם "מעבר לכל ספק סביר" . בהמשך לכך נטען כי דעת המיעוט היא ראיה מובהקת לקיומו של ספק סביר, מאחר שהיא מעידה כי 54 לפחות שופט ) סביר ( אחד חשב שקיים ספק סביר בנוגע להרשעה . גישה ה משקפת את המשפט הפוזיטיבי, אולם יש הסבורים שיש להנהיגזו אינ רפורמה שתשנה אותו, כדי לתת את מלוא התוקף לחזקת החפות במשפט 55 הפלילי . גם אם זו אינה – המשמעות המעשית של קבלת הטיעון היא מתן משקל עודף, שלא לומר "זכות וטו" בנוגע להרשעה, – תכליתו 56 לדעת המיעוט . שני שבו השאלה מתעוררת הוא הליך הביקורת השיפוטית על הקשר חוקים . בשיטות משפט שבהן נוהגת ביקורת שיפוטית כזו, מתעורר מה שמכונה "הקושי האנטי-רוּבָּני", הנוגע לכך שבית-המשפט פוסל חוק שהתקבל ברוב קולות בגוף המחוקק . אחת ההצעות שהועלו...  To the book