היחס בין ההנמקה לתוצאה האופרטיבית והמתח האפשרי ביניהן

61 ה ה נ מ ק ה ה ש י פ ו ט י ת סוגיה הקלסית של מעמד ההנמקה שהיא "למעלה מן בדיוןאפתח ב משפטית בין אותו חלק- הצורך" . נקודת המוצא לדיון היא ההבחנה התורת סוגיותהחלק הדן ב של ההנמקה שהוא חיוני להכרעה ) רציו דיסידנדי ( לבין 56 קרובות שאינן נדרשות להכרעה ) אוביטר דיקטום ( . בבית-המשפט העליון 57 רק מה שנדרש להכרעה יכול לרכוש מעמד של תקדים מחייב . הבחנה זו שצידדה בצמצום, הייתה נושא למחלוקות רבות בין הגישה המסורתית לצורך התיק, ויש לה תומכים אף כיום, ונדרשחיוני שהיהההכרעה רק למה 58 לבין גישות מרחיבות יותר . מידתבאשר ללמעשה, המחלוקת היא בעיקר עצם קיומה . קשהבדברולא ולהיקף ההתייחסות למקרים נוספים ההרחבה לו על דרךמקרים אחרים, וזכירלהכריע במקרה שעומד לדיון בלי לה חשוב להימנע מלהכריע בנושאים שבהם , ההשוואה וההנגדה . עם זאת בעלי דין עתידיים, שלא את כולן אפשר לשערמצד עשויות לעלות טענות תשובה אחת, במהלך השנים גברה ההכרה בכךבעניין זה , ואיןככללמראש . 59 שמתן פסק-דין בעל משמעות עקרונית מחייב להרחיב את היריעה אל – ההכרעה במקרה העומדכדי להעמיד אתאלא,להעמיס שלא לצורךכדי 60 לעתיד . הבהיר את השלכותיה באשרובכך ...  To the book