"בשנה הבאה נשב על המרפסת": התפילה בראי הַזֶּמֶר העברי

952הַזֶּמֶר העברי נשב על המרפסת" : התפילה בראי "בשנה הבאה בשירה המסורתית "לשנה הבאה . . . " . עוד לפני שהספקנו להשלים את ולו כאיש אחד המשפט הידוע במלים "בירושלים הבנויה" ענה לנו הקהל כ רים נודדות" . ופי "נשב על המרפסת ונספור צ – בלשונו של אהוד מנור בין "אנחנו" הרחבהפער . התגובה הראשונה של אבי ושלי הייתה צחוק גדול לבין "הם" שעשע אותנו . רגע אחר כך התעשתתי והבנתי שאין זה עניין ות שהחל ל צריך להיזהר מפני רגש ההתנשא ולצחוק כלל ועיקר . יותר מכ י, רגש שנבע מה"ידענות" שלי לעומת ה"בורות" של הקהל . בעולה ומפעפע מסורת חיה ועשירה ביותר הפועמת בלבבו . בעל הבנתי שאני ניגשת אל קהל עושרו של "ארון – ולו לרגע, שמה שיש לי להציע,אל לי לטעות ולחשוב ו חשוב יותר . טוב יותר א – הספרים היהודי" או תפילות וניגונים מסורתיים . הקהלכל טוב "עגלה ריקה", כי אם עגלה ישראלית חילונית עמוסה אין כאן תרבותית הזורמתה ואל הקהילות שאני משרתת גאה במורשת י הפונה אלי עצמו כמי שחי בחשיכה תרבותית ואינו מבקש את בעורקיו . הוא אינו רואה בקש הוא להעשיר ממני להוליך אותו אל "האור היהודי הנפלא" . כל שהוא מ שהיא אכן דלה בהם, והוא חש צער, א...  To the book