האלוהות כחוכמה: שפה מעצבת מציאות

בלנק ) דורית בת ישראלה ( הרבה סטייסי 198 שוויוןכאילו התנהגתי" . שוויוניסטית" לעצמיקראתיכרבהדרכיבתחילת קיימת . הבנתי שמכיוון שאחת שרירה ועובדההוא נשים לביןגבריםבין ,המשימות שלי היא חשיפת הציבור הישראלי לערכי היהדות הרפורמית האהובים עליי, אפגוש אנשים שהיותי רבה מוזרה להם . לכן לא התרגשתי לחבק / לנשק ", או "מותר ? ךמהערות כמו "את רבה, איפה הזקן שלמדייותר לביתבאהייתי שלנו שוביביכמוךיפהרבההייתהאילו " או, " ? ההרבאת הערצה, התחלתיאותל " הקהילהםאֵ " . כשחבר קהילה קרא לי "הכנסת בונן בהיותי אישה רבה . המונח הזה כבר היה מוכר מכתיבתה של הרבה להת האבלרב בניגודתנאים ללאאהבהכמקורמקודשתםהאֵהָרָבָּה " לואיס : אלן פונים הם – בוכיםשהם לפני ולפעמים – בוכים [ ,חברי הקהילה ] כש [ . . . ] מושלמתאמאאחדלאףשאיןהיאהבעיה . ולתמיכה לנחמה האמאלרבה 2 . " [ . . . ] שהשפה חשובה לאגיליתי לדברי לואיס, במרוצת השנים מהבהתא רק בהקשר של מה שאומרים עליי, אלא יש לשים לב גם באיזו שפה מצפים , מנגד שפה מרגיעה, מעודדת ומקבלת . – ממני להשתמש במצבים שונים שדברים הנשמעים לאנשים כסמכותיים ומכובדים כשהם לכךשמתי לב יוצאים מפי גברים, נתפ...  To the book