תפיסת הטקסט – משה מנדלסון לעומת ז'ק דרידה ורולאן בארת

60 ת א ו ר י ה ה ר מ נ ו י ט י ת ש ל ה ט ק ס ט ה י ה ו ד י – ט ק ס ט ו ק ה י ל ה ה, אין זה משחק של מגעים . ] . . . [ קריאמחליף מרחב ; כבר אין זו בקשה או 11 כך מצטייר בכתיבה מדומה חדש, שהוא המדומה של ה"חשיבה" . 12 , לפי ניסוח זה, המרחב הטקסטואלי הכתוב אינו מרחב דיאלוגי כזהאלא היחס שבין הטקסט הכתוב,ון מנדלסשבו התוכן הטקסטואלי נוכח . לפי לקוראו הוא תמיד יחס שבין יחיד לטקסט נתון . יחס זה מייצר מרחב החי"כתבה", אישית . בניגוד לכך- אוטונומי המנותק מהזולת ומהזיקה הבין מנדלסון , אינו יכול להיות מיוסד בלעדיה . אמנם ודתמעוגן בתוך קהילה לומ לא קהילה שלבתלמיד בלבד, אבל ליחסים אלה אין מובן-מדבר על יחסי רב נוכל לומר כי , טֶניסים את הטקסט . במונחים של זרתלמידים ומלמדים השו חי" הוא חלק מצורת הארגוןכתב טקסט כתוב אינו חלק מגמיינשפט, ואילו " 13 של גמיינשפט . הרואה בטקסט,עצמובארתאם אשתמש במטפורה של 14 אריג, שזירת הטקסט המילולי אינה , מנדלסון לומר כי לפי אז נוכל כי מסתיימת, משום שהשזירה של הטקסט אינה מסתיימת לעולם . מנדלסון והואואולם,סופית-כשזירה אין,ראה כך את הטקסטבארתאכן, גם כותב : בארתמדמים אחרת תהליך זה...  To the book