|
|
פרק יז : תיאטרון "יידישפיל" פורח 227 "גדלתי בתל מונד, וסבי הבונדיסט שוחח ביידיש במחתרת, וגם איתי . כבר כילד שמעתי את השפה והפכתי להיות יידישיסט" . בין הילדים בכיתה של סובול היו עולים חדשים שכולם דיברו יידיש, וכשהם הצטרפו לכיתה ביקש ממנו המורה שיברך אותם ביידיש . הוא עשה זאת, וברגע שהתלמידים הצברים שמעו אותו מדבר בשפה הגלותית הזו חדלו לדבר איתו, ממש החרימו אותו . האבסורד היה שגם הילדים היידישיסטים לא דיברו איתו, כי רצו להיחשב צברים . בלית ברירה נאלצו ההורים להוציא אותו מבית הספר, ושלחו אותו למוסד קיבוצי, שבו הסתיר את שליטתו ביידיש . לימים, כשנסע ללימודים בסורבון בפריז, החליט ללמוד יידיש, והיא הפכה לחלק בלתי נפרד בשגרת חייו . לא ייאמן באיזה טירוף כתב סובול, ואני הופתעתי לגלות עד כמה מדהימה באיכותה הייתה המערכה הראשונה שהביא לי . המחזה אהבה בגרוש היה סאטירה מוזיקלית מקורית על קבוצת שחקנים דוברי יידיש, מהגרים עקורים חסרי בית, השורדים על אף כל התלאות ולמרות ניסיון בעל הבית לנשלם מהרפת שהופיעו בה ולהשליכם לרחוב . סובול עשה עבודה נהדרת, וגם הקאסט היה מן השורה הראשונה ( יענק'לה בודו, יענק'לה א...
To the book |
|
|