|
|
פרק ב : חשכת עבים בשמיים — מלחמה ! 27 הכוחות המיומנים של הצבא הגרמני, שפרס את פולין כמו שפורסים נקניק סלמי . חברי חיימ'קה ברגרפרוינד ואנוכי ספגנו את רוחות המלחמה ואת חוסר היציבות שבאוויר . החלטנו לבנות אווירון ולשחק בחיילים . עשינו זאת בחצר הגדולה של הבית . לבניית המטוס השתמשנו בארגזים ריקים ואביזרים שמצאנו במחסן הגדול שניצב בחצר . היה זה לעת צוהריים, כשלפתע המשרתת שלנו מרישה מתפרצת לבית וצורחת בקולי קולות לעבר אימי : "גברת וירצר, בואי החוצה, תראי את הציפורים הגדולות שעפות באוויר, תראי את הציפורים הענקיות", ובאותו רגע חתכו את האוויר הפצצות הראשונות בבילגוריי . קריאותיה הצילו אותה ואותנו . חיים ואני הועפנו מעוצמת הפצצה כמאה מטר באוויר, ולמזלנו צנחנו אל תוך ערימת מספוא באַסם שהיה שם, וכך ניצלו חיינו . מן הבית, שספג פגיעה ישירה מאותן "ציפורים" של מתכת, נותר רק חדר השינה . כל הבית וגם סניף הבנק הסמוך שאבא ניהל הפכו לעיי חורבות . חיימ'קה חברי הסתתר מוכה אלם ליד הכניסה למחסן, ואז הופיע אביו בריצה בהולה ובמקום לחבק את בנו, הפליא בו מכותיו וצעק : "איך אתה רץ למקום שמפציצים בו ? " בן רגע נותרנו...
To the book |
|
|