סיכום

נ י ת ו ח ט ק ס ט י ם ט י פ ו ל י י ם 287 ( . בדומה לכך, גם אוגדן 54 - 66 וונות כלפי המצוקה ) ראו עמ' ההתכ ( רואה את תהליך ההתהוות של העצמי כמבוסס על צירים 1992 ) דיאלקטיים, למרות שהוא מתייחס למובן הרחב יותר של התפתחות הסובייקט והסובייקטליות ולא רק לסובייקט המצוקה, כפי שמודגש וגדן בולטת החשיבות שלבמודל טיפולי זה . בהצגת המקרה של א התנועה הדיאלקטית בשלושה מובנים : מהקוטב האחדותי ה'חיובי' של 'חיות', אל הקוטב האחדותי השלילי של 'חוסר חיות' בשיח הטיפולי ; מהחוויה האחדותית הפנימית של שממה, חוסר חיות ומכניות אל ביטויים החרטומים מוחשיים וקונקרטיים של חוויה אחדותית זו ) למשל, 'כתב באותיות מאובנות' ( ; מביטויים פנימיים כמו חוסר מודעות לנוחות הפיזית בחדר הטיפול, למודעות אשר מלווה בבקשה, המתרחשת בעולם החיצוני, לפתוח את החלון . בשיח הטיפולי, התנועה הדיאלקטית דרך הצירים השונים, המהווים את פסת כמרכזית לצורך 'לבני הבנייה' של יחס ההתכוונות האחדותי, נת ( , זוהי "הדיאלקטיקה 2011 ההבניה הטיפולית . בשפה של אוגדן ) המהווה את החוויה האנושית" . ברמה היישומית של השיח הטיפולי, ניתן לאפיין שלוש דיאלקטיקות מרכזיו...  To the book