יחס ההתכוונות כמבנה דינמי

ה ע צ ב ה מ ע צ ב 272 , שם ( , כאשר אנו עוסקים 2009 בהתאם להמלצתה של נעמי קלנר ) בהתרחשות חלומית ספציפית, אנו יכולים להציע לא רק מסר כללי, אלא , השייך לחלום המסוים . בנוגע לחלום שאליו מתייחס אוגדן, מסר מדויק אני מציע לראות את 'כתב החרטומים', שחקוק 'כמו מאוּבן' בתוך האבן, כ'עובדה נבחרת' בשפתו של ביון . ההצעה כאן היא שהחלום, 'בשפתו של החולם', מנסה לפתור את הבעיה שאליה 'מתעורר החולם' : בעיית שאותה ניתן לראות כיחס התכוונות כלפי 'השיתוק והמוגבלות', המצוקה . החלום המסוים הזה אומר, כביכול, שגם אם יש פתרון לבעיה, הוא כתוב בשפת חרטומים, בשפה מתה : הוא בלתי ניתן לתרגום חי . מודע הפרשני', לא היה צריך-לכאורה, לצורך מסר זה, החלום או 'הלא סתפק באקדחים', כלומר, 'להפעיל תותחים בְּמקום שבו ניתן היה לה לבנות קונסטרוקט כה מורכב שמבטא בכזו הדגשה את המגבלה : חוסר החיות, השיממון וה'נואלוּת' . המאמץ הגדול של החלום מאפשר לנו להקיש בדבר אותו כוח שהציב החלום מול שלושה שערים נעולים : האבן שיש לבקע, כתב החרטומים וסימני הכתב המאובנים, שכל אחד מהם עשוי להספיק כדי למנוע את ה'חיים' . אני מציע כי כוח זה הוא הרצון באופן ל...  To the book