הגישה ההתייחסותית והאינטרסובייקטיבית

ה ע צ ב ה מ ע צ ב 254 תורמת לבעיות הפרידה של בנה ושהיא בונה קשר זוגי עם בעל שאינו אינה תולדה של גורל אכזר . זוהי התממשות – קרוב אליה ולא מבין אותה של יחס ההתכוונות כלפי המצוקה, של חוויית ההיעדר הפנימי, כפי ב הראשון, וכך גם יש לנסות לפתח זאת שתוארה עד כה בהתייחס לשל בשיח הטיפולי . שלב שני זהו שלב במודל הטיפולי אשר מתקיים בו דמיון ליחסי האובייקט ) ויניקוט ( , או שלב המפגש הקשה עם המציאות ) פרס ( , וכמו כן גם לאזור השבר הבסיסי ) באלינט ( . גם כאן מיטשל אינו מנדב לנו אינפורמציה רבה אישית, בהתאם לדגש-של המטופלת והתפתחותה התוךעל אודות עברה סובייקטיבית שהחלה עם מות אמה . המתודולוגיה-שלו על הדרמה הבין המוצעת במודל הטיפולי היא שהשיח הפרשני בטיפול יתקדם דרך עבודת התבוננות משותפת . הצבעה והראיה ) ויטגנשטיין ( : כאשר אירועים להצביע עליהם כמשקפים את יחס רלוונטיים עולים בשיח הטיפולי, יש ההתכוונות כלפי המצוקה, את הכאב הכרוני המרכזי ו / או את ההגנה המרכזית כנגדם ) כאן, פרק ג' ( . השאלה העולה כעת היא באיזה אופן יחס ההתכוונות כלפי המצוקה, כפי שאותר ותואר בשיח הטיפולי בהתייחס השערה לשלב הראשון, יוכל להתפ...  To the book