דיון אפיסטמולוגי

ה ע צ ב ה מ ע צ ב 156 ות הרגשית לרכיבי ער, הופכת את הרשמים החושיים הקשורים בהתנס אלפא המתגבשים בעודם מתרבים לכדי בנייתו של מחסום מגע . מחסום מגע זה, המצוי בתהליך בנייה מתמיד, מסמן את נקודת החיבור והניתוק בין רכיבים מודעים ובלתי מודעים, ויוצר את ההבדל ביניהם" . ) שם ( . ניתן ית נרטיב,להסיק כי פונקציית אלפא, הדומה לעבודת חלימה או לבני מצליחה לתרגם חלק מרכיבי ביתא המאיימים על התודעה בזרותם ולהפוך אותם לרכיבי אלפא הניתנים להכלה . פונקציית אלפא זו בונה בכך 'מחסום מגע' המפריד בין רכיבי ביתא שנשארו בזרותם, והם בחזקת ' או נאומנה, לבין רכיבי אלפא מוכלים, ובכך הם כבר כשלעצמו'דבר תודעה או מהפנומנה . בהמשך מציין ביון כי רכיבי אלפא "הם חלק מה עשויים להתגבש ; הם עשויים להתגבב ; הם עשויים להיות מוסדרים ברצף שייצור רושם שהם נרטיב . . . " ) שם ( . ביון מתאר כאן את הבנתו לגבי האופן שבו התודעה האנושית מעבדת רשמים זרים ובלתי ניתנים להכלה ות סדר מסוים או נרטיב, הניתנות להכלה . לכדי סטרוקטורות בעל ההתרחשות, כפי שמציג אותה באלינט, היא התרחשות של יצירה, אם כי קשה לכנות את הנוצר בשם אובייקטים, והכינוי 'קדם אוב...  To the book