מושג ה'לא־מודע' הפסיכואנליטי

ה ש י ח ה ט י פ ו ל י כ מ ח ו ל ל ש י נ ו י 119 מודעת כגורם נפרד . ההשלכות של הבנה זו- את התבונה הראשונית והלא לגבי הבנת המטופל והשיח הטיפולי הן מכריעות : ההכרה בכך שחלק משמעותי ותבוני מעולמו של המטופל אינו נתון לדיווח ולתיאור ישירים מודע . -מחייבת את המטפל להסקה עקיפה לגבי ההתרחשויות בלא ( , "פרויד חילק את הזירה הנפשית לשני אזורים : המודע 2008 לפי נוי ) מודע . -מודע והלא-מודע, ויותר מאוחר לשלושה : המודע, הטרום-והלא זוהי חלוקה כוללנית הנוגעת הן לתכנים ) דימויים, זיכרונות, חוויות ( והן זו חלוקה לפונקציות המנטליות ) חשיבה, זכירה, רצייה וכדומה ( , אך אין קבועה, מאחר שכל תוכן או פונקציה עשויים לעבור מסיבות שונות מאזור אחד למשנהו" . נוסף למודל הטופוגרפי, פרויד פיתח שלושה מודלים קודמים, שמהווים כולם יחד את 'אבני הבניין' של כל הסבר פסיכואנליטי, תאורטי או קליני : המודל הדינמי, המודל האקונומי ומודל ס . הקתרזי המודל הדינמי משקף תמונת עולם, שלפיה הנפש היא מעין זירה שבה פעילים מגוון כוחות . מודל זה מנסה להתחקות אחר החוקים, שלפיהם נערכים שלל הדחפים, ההגנות, המשאלות, המגבלות הפנימיות והייצוגים הפנימ...  To the book