|
|
ה ע צ ב ה מ ע צ ב 100 ההכרה בין האחדות המושגית לריבוי המוחשי היא, אולי, השכיחה ביותר, אולם בהחלט לא היחידה . ישנה חשיבות לצירים דיאלקטיים מושגי ובין הניסיון המצטבר או- נוספים, המחברים בין ההיבט האחדותי האחר, כפי שאלו מיוצגים בפועל או כפי שהם מתקיימים בשפהרשמֵי או בשיח האינטרסובייקטיבי . בנקודה זו אנו יכולים לשאול מהי, אם כן, הדרך שבה מתרחש התיקוף הסובייקטיבי של המצוקה . מכיוון שהמצוקה הסובייקטיבית רק לעתים האחר,רחוקות מבוססת על מקורות מוחשיים, ועוד פחות מכך על רשמי האם התיקוף שלה נעשה מול הזיכרון, או שמא רק מול הדמיון היוצר ? מהו מעמדהּ של השניות בין מסמן / מייצג למיוצג במצבים אלו ? כיצד מתפקדת המצוקה כמיוצג בתנאים אלו ? מה חשיבותה של האפשרות שאותה מתארים ברעלי וקריין, שלפיה אין תלות הכרחית בין תלות זאת משמעותית וניכרת יותר כאשר-אם אימסמן / מייצג למיוצג ? ה המיוצג אינו מוחשי ? כיצד הדבר בא לידי ביטוי ? האם ניתן להתייחס לשתי הנחות עצם שונות המעצבות את המצוקה הסובייקטיבית, כאשר האחת מַבנה אותה במונחי השפה הכללית והשנייה מבנה אותה כשפה כולות להתקיים באופןפרטית ובלא מילים ? האם שתי מצוקות א...
To the book |
|
|