זיהוי יוצר כבחירה לא־מודעת ובחירה מתחדשת ולא־מודעת בטיפול

ה ש י ח ה ט י פ ו ל י כ מ ח ו ל ל ש י נ ו י 89 והאקטיבי ) דהיינו, ההיבט האחדותיטענָתי היא כי הזיהוי היוצר והמופשט, כלומר יחס ההתכוונות כלפי המצוקה או הנחת העצם הפרטית בשפה הפנימית ביחס למצוקה ( פועל לא רק כנביעה מבפנים, אלא גם על ידי הידוק דיאלקטי, שהינו חלק מהשיח הטיפולי, אל מול קטבים שונים . ייקטיבי הפנימי, את הזיהוי כל מה שיכול לתקף או לשלול, במובן הסוב היוצר עשוי לתפקד כקוטב להידוק דיאלקטי . דיאלקטיקה זו נתפסת כתצורה פנימית, אשר מתפתחת בהדרגה לכדי יחס ההתכוונות כלפי המצוקה . לפי התפיסה המוצעת במודל טיפולי זה, דיאלקטיקה זו היא בי אופימרכזית להתהוות סובייקטיביות המצוקה . השערה תאורטית זו לג הדיאלקטיקה המַבנה את תצורת המצוקה היא גם הבסיס לעיצוב עקרונות השיח הטיפולי . יתרה מכך, גם ההשערה התאורטית הבאה לגבי מִבנה התנועה הדיאלקטית, כחלק מהשפה הפרטית הפנימית, מתורגמת לעיצוב השיח הטיפולי המתווה תנועת הגמשה ושינוי הכוללת ריווח כאשר המסמנים למסומן הפנימי . ההשערה היא שהדיאלקטיקה מתאפשר בין הפנימית, בהתייחס למצוקה, מתנהלת לרוב על פני ציר מרכזי אחד מול שלושה קטבים מרכזיים, כאשר בציר מרכזי יכול...  To the book