שתי הנחות העצם בהתייחס למתרחש בטיפול

ה ע צ ב ה מ ע צ ב 86 דובר יותר במסמן ומיוצג . כלומר, הטענה המסמן למסומן ובכך יהיה מ היא שבעזרת היכולת המובנית לזהות את המסמן כשייך לסוג ולמין של סוסיר- המסומן, נוצרת זיקה בין המסמן למסומן, בניגוד לדעתו של דה לגבי שרירותיות הקשר בין המסמן למסומן . יתרה מכך, ניתן להציע כי הסמיוטיקה : 'בעיית האבמדובר כאן בשאלה המרכזית שבה עוסקת ( . כלומר, כיצד אנו מזהים the problem of prototype ) טיפוס'- אובייקטים שונים כבעלי משמעות זהה או כסוגים שונים של אותו המין, ומדוע, למרות יכולתנו לזהות משמעות דומה, אנו 'חושבים' דמיון בין . במיליםטיפוס' או 'מין' מסמן-אובייקטים באמצעות תפיסה של 'אב אחרות, הקשר בין המסמנים למסומנים נקבע על פי הערוצים המחשבתיים הסובייקטיביים של השייכות ההקשרית ) חשיבה על פי מין וסוג ( . פירוש הדבר הוא שיחס ההתכוונות הוא יחס כלפי קונסטרוקט נבנה, דהיינו, מושא שהוא מושג בשפה הפרטית מזוהה בעולמו הפנימי ומהווה 'כְּלֵי הָכֵן' כפי שהוצג קודם, אשר מופעלשל האדם ככזה, בהקשרים מסוימים . מושג זה של 'כְּלֵי הָכֵן' ניתן להקבלה כאחד המובנים ( , או 8102האפשריים לרעיון של ביון לגבי ''חשיבה ללא חושב'' ) מ...  To the book