השינוי הטיפולי כטמון בשניות בין מצוקה לייצוג

ה ש י ח ה ט י פ ו ל י כ מ ח ו ל ל ש י נ ו י 67 שבאמצעותו מַבנה ההכרה את הניסיון האחדותי, הוא אותו חלק של ההכרה המאופיין ב'קטגוריות הכרתיות' : 'המרכבה הגדולה של נדנטלי' . עם זאת, יש לציין, כיטרנסצ הקטגוריות' או 'האגו קוגיטו ה מבחינת קאנט, שניות זו היא היפותטית ותאורטית בלבד, שכן 'האובייקט ש לסובייקט . מכאן, שלפי קאנט, תצורת המצוקה אוכשלעצמו' אינו נגי אובייקט המצוקה כשלעצמו אינו יכול להיות נגיש לא למטופל ולא לשיח הטיפולי . נראה שיש כאן פרדוקס : כיצד מצוקה יכולה להיות בלתי נגישה ועדיין להיחוות כמצוקה ? פרדוקס זה – הן למטופל והן לשיח הטיפולי היפותטית בין המייצג למיוצג, כפי שממשיגו הופך את רעיון השניות ה קאנט, לבלתי סביר במסגרת דיון זה . בשונה מהשניות ההיפותטית שמתאר קאנט, השיח הטיפולי מושתת על , המאפשרת דיאלוג משמעותי בין המסמן למיוצג . יתרהתקפה שניות מכך, המהלך הדיאלקטי בין המסמן למיוצג מוצע ככזה שמכונן את לל ואת תפיסת המצוקה בפרט . כלומר, כאשר השיח הטיפוליהתפיסה בכ מודע המכונן אצל המטופל את-מבוסס על אותו מהלך דיאלקטי לא תצורת המצוקה, הוא מאפשר למטופל התבוננות חדשה ומודעת על חוויותיו ועל ...  To the book