|
|
134 פרק י בלשני" בירושלים, הוא ועד הלשון . על הוועד הוטל לעסוק בין השאר "בקביעת מלים חדשות לצרכי ביה"ס וההוראה", הווה אומר לצורך הוראת המקצועות השונים בעברית בבתי הספר העבריים שנוסדו במושבות ובכמה ערים . מאחר שהיוזמה להחלטה זו יצאה מאגודת המורים, הוחלט עוד שחברי ועד הלשון המחודש יהיו "הבקיאים בשפה מחברי 12 מרכז המורים ביחד עם חכמי הלשון שבירושלים" . בשנת תרס"ה התחיל הוועד בפעולה מסודרת של קביעת מונחים שהם בגדר "צורך השעה" . הכנת רשימת מונחים שלמה ראשונה — מונחי החשבון — נסתיימה בחורף תרס"ח . במהלך עשרים השנים הבאות נדונו והתפרסמו בתוך שש חוברות מיוחדות של "זכרונות ועד הלשון" ( תרע"ב—תרפ"ח ) רשימות מונחים בתחום חיי הבית ( תבשילים וכלי מטבח, כלי בית, מלבושים, פרחים וצמחים, מנורה וחלקֶיהָ ) , ההוראה ( התעמלות, גני ילדים, כימיה, גאוגרפיה ) והמלאכה . בקיץ תרס"ט הופסקה שוב פעילותו של ועד הלשון . בתשרי תרע"א הקימה חברת "קהלת" ביפו את הוועדה להרחבת השפה — אשר קיבלה עליה לסייע לעבודת ועד הלשון . הקמת הוועדה הזאת, שנתפסה כמוסד לא רשמי מקביל לוועד הלשון, המריצה את חברי הוועד לשוב ולחדש את פעולתו ...
To the book |
|
|