פרק ז: בעקבות התחייה הלשונית: התהוות העברית המדוברת בת זמננו

104 פרק ז 4 ( ב ) בידול המשמעויות וגוני המשמעויותויסודות מילוניים הקיימים בלשון או דחייתם ; של חלופות, וייחודן הן בתחום המילוני ( למשל בכפילות מילונית שמקורה באותה שכבת לשון או בשתי שכבות לשון — האחת מקראית והשנייה משנאית או מאוחרת ) 5 הן בתחומי הדקדוק והתחביר . תהליך בנייתה וייצובה של לשון משותפת על סמך מקורות ספרותיים נבדלים ומסורות לשון שונות שהיו קיימים לפניה, הוביל להתהוות השימוש הלשוני הילידי בימינו, 6 ניצני השימוש הילידי צצו ועלו בסוף שנות השלושים שלהיינו העברית הילידית . 7 ועם הופעת הסימנים המאה העשרים עם הגידול במספרם של דוברים ילידים בוגרים, 8 אבל רק לאחר הקמת המדינה, להתגבשותו של השימוש בעברית כלשון דיבור אחידה . שלושה דורות לאחר שהחלה העברית לחזור ולשמש לשון דיבור יום-יומית של היישוב היהודי בארץ ישראל, נתעצמה אחידותו ויציבותו של הדיבור הילידי, כמו גם הדומיננטיות 9 שלו, בקהילת הדוברים . בתהליך המורכב והמדורג של התהוות העברית הילידית נמזגו היסודות הקיימים, הקדומים והמאוחרים, עם צורות לשון ודרכי לשון חדשות, פרי הפעילות הלשונית 10 הלא-מודעת של הדוברים . אחת מתוצאותיו של תהליך ה...  To the book