הביקורת ה"גבוהה" של המקרא ביחסה אל חקר הלשון העברית

ב י ק ו ר ת ה מ ק ר א ה " ג ב ו ה ה " ו ח ק ר ה ל ש ו ן ה ע ב ר י ת | 25 1 וילהלם גזניוס הקדיש ספר שלם לתולדות העברית, ובו סקר המאוחרים ובארמית . 2 גזניוס הבחין בין העברית את תולדות המחקר עד זמנו ופיתח גישה חדשה וכוללת . ה"קלסית" מתקופת המלוכה לעברית המקראית המאוחרת מן התקופה הפרסית . בין שתי החטיבות הוא מיקם ספרים כמו איוב ויחזקאל . בסוף המאה התשע עשרה 3 גם הוסיף שמואל דרייבר חידושים רבים בלי להפוך את גישת גזניוס על ראשה . יחזקאל קוטשר ואבי הורביץ בעת הקרובה יותר לא סרו מן הדרך שהתווּ קודמיהם 4 במחקר . ועם זאת הפילולוגיה והביקורת הגבוהה התפלגו והלכו כל אחת במסלול משלה . במשך כל המאה המשתרעת בין גזניוס לדרייבר התפתחה הגישה הדיאכרונית במקביל לביקורת התנ"ך . נימוקים לשוניים חיזקו את הביקורת הגבוהה כמעט בכל צעד : — לשון התורה איננה תואמת את תקופתו של משה, אלא את תקופת המלוכה ; — לשונו של החצי השני של ספר ישעיהו, מ"נחמו נחמו עמי" והלאה, שונה מלשון החצי הראשון ומצביעה על מחבר אחר שחי בגלות בבל ; — העברית שבספר דניאל איננה משקפת את התקופה של גיבור הספר, המאה השישית, אלא תקופה מאוחרת בהרבה . ...  To the book